יוסף טרומפלדור

ודאי שמעת כמה שמות של אנשי העליה השניה, אנשים ונשים, אשר אינם איתנו. לא מזקנה הלכו מאיתנו, ולא בשיבה טובה. הם נתנו את חייהם על הזכות ועל האושר להיות חלוצים, אבות העתיד היהודי. השמות הללו, הנערצים, מתרחקים יותר ויותר בזמן, ואפשר גם במושגים. אפשר להוקיר מבלי דעת, אפשר להעריץ שֵם ולהתכחש למשמעותו. אין קל מהערצת מתים, היא מחייבת הרבה פחות מאשר המגע עם בני אדם חיים. אין הנעדר יכול להוכיח אותך על פניך. אין הוא יכול למחות כשאתה תולה בו דברים הזרים לישותו. אין הוא יכול לאסור עליך נשיאת שם לשווא.

ברל כצנלסון

מעטות הדמויות בזיכרון הציוני הנערצות כמו יוסף טרומפלדור. מעטות הדמויות שזכרונן מרחיק אותן מישותן ומתכחש למשמעותן כמו יוסף טרומפלדור. טרומפלדור היה הרבה יותר מ"גידם" והרבה יותר מ"גיבור" סתם. מתוך מכתביו וקטעי היומן עולה ונחשפת דמות המופת של אדם המאמין באדם. של מי ששואף ללמידה בכל זמן, ומתמיד כמחנך גם באהלי המלחמה. אדם שאומר ועושה, מארגן ופועל ובונה קשרים כדי לקדם את הגשמת הרעיונות בהם הוא מאמין.

"החלוץ האמיתי, החלוץ הראשוני הוא האדם שבו מזדהים בפועל שחרור העם ושחרור עצמו." כתב מרטין בובר. האם יש דוגמא ברורה יותר מאשר טרומפלדור, שהעיד על עצמו שאצלו משתלבות ללא יכולת להפריד השאיפות להשתחרר מהשעבוד הקפיטליסטי והשאיפה להשתחרר מהשעבוד הלאומי של חיי היהודים בגולה?

ומכאן גם הפתרון האחד: חיי עבודה במושבות קומוניסטיות בארץ ישראל.

משהתגבשה הכרעה זו, הופנו כל מהלך חייו, כישורי הארגון והמנהיגות של טרומפלדור אליה: אל ההתארגנות ברומני, אל הקומונה במגדל והעבודה בקבוצת דגניה, דרך גדוד הפרדות הציוני בגליפולי ותנועת "החלוץ" ברוסיה, ועד ההתגייסות לעזרת הגנת קבוצות הפועלים בגליל העליון.

לאחר נפילת טרומפלדור בתל-חי, כתב עליו י.ח. ברנר:

הוא היה איש-פעלים, איש-סדרים. הוא הבין והוקיר את ערך הפרטים שבמציאות, שבחיים. הוא הבין, שהכל חשוב. הוא אהב את דוֹמן-האדם ועם זה לא פחד ללוּש אותו, לגבּש אותו לגבעה נישאה. את עצמו ראה באחרית-הימים עומד על הגבעה. והוא גם אז איש-צבא. רק איש-צבא. אשרי מי שעמד בד' אמותיו.

הבחנתו של ברנר לגבי אופיו של טרומפלדור היא חדה, אך אני מסתייג מהבחירה במונח "איש-צבא". טרומפלדור, שלחם ונפצע בשלוש מלחמות, העיד על עצמו במכתב לאחד-העם:

לפי השקפותי אינני איש-צבא ולקחת נשק ביד מוכן אני רק בשעה שאינני רואה לפני שום דרך אחרת.

לא איש צבא היה טרומפלדור אלא איש עבודה. המחויבות להגשמת עקרונותיו ונסיבות המציאות הן שהביאו אותו שוב ושוב לעמדות הצבא, אך לא דוקא כאיש צבא, אלא כאיש המציב את עצמו בחזית – חזית ההגשמה.

נכנסנו לחדרי. זה היה חדר טברייני טיפוסי: קירות עבים, רצפת אבנים, בחלונות שבכות ברזל ובתוך כל כותל ארון. ברנר אמר שהוא רוצה להשאיר את הסלים והוא ילך לשעה שעתיים. "עליך לשמור עליהם שמירה מעולה. איפה תשימי אותם?" פתחתי לפניו ארון אחד, שני, ורק בשלישי, אשר היה ריק מכל חפצים, שׂם את הסלים. שאלתי, "איזה אוצר יש בסלים?" "נשמתו של טרומפלדור גנוּזה שם: אלה הם כתביו ומכתביו שתרגמתי אותם לעברית בהיותי במִגדל", ענה ברנר.

חיה רוטברג

אסופת מכתביו ויומניו של טרומפלדור מאפשרת לקורא הצצה אל עולמו והיכרות מעמיקה עם דמותו, עם "נשמתו הגנוזה", שכמעט ונשכחה עם הנסיונות לנפץ את מיתוס תל-חי ועם הדימוי השטוח שהתאמצה לצייר לו תנועת בית"ר, שלא נותרה נאמנה אפילו לאיות שמו.

בחרתי ליצור את המהדורה הדיגיטלית של "מחיי יוסף טרומפלדור" על מנת להפוך את החומרים האלה ואת דמותו של טרומפלדור, לנגישים מחדש עבור העוסקים בחינוך והמתעניינים בדמותה של הציונות.

המהדורה הדיגיטלית הזו מבוססת על המהדורה השניה המורחבת שיצאה לאור בשנת תש"ה (1945) בעריכת מנחם פוזננסקי. השתדלתי ליצור עותק מדוייק ככל הניתן של מהדורה זו, אך במקומות מסויימים בחרתי לשנות אותה מעט, במקום שבו הכלים של מסמך דיגיטלי מאפשרים יכולות שנעדרו בדפוס. עיקר השינוי הוא בפרק הערות הסיום, שהומר בהערות שוליים בתחתית העמוד, על מנת שיופיעו בצמוד לנושא. הערות המתרגם של המהדורה המקורית, שהופיעו בתחתית העמוד, נותרו גם הן כהערות שוליים, והן מובחנות מההערות שהופיעו במקור בסוף הספר בסיומת "- המתרגם."

בנוסף, הוספתי מספר הערות משלי, המופיעות כהערות סיום בסוף המסמך, ומסומנות באות לועזית קטנה.

בדומה למהדורת הדפוס המקורית, מילים המופיעות בגופן נטוי הן מילים שנכתבו בכתבי טרומפלדור בעברית באותיות רוסיות.

כל ההשמטות, כגדולות כקטנות, מסומנות בטקסט ב – – – .

יוסף טרומפלדור נפל באביב תר"פ, ומכיוון שחלפו יותר משבעים שנה, אין זכויות יוצרים על כתביו המקוריים, וכן על תרגומו של י.ח. ברנר ליומני גליפולי.

לעומת זאת, יתכן שזכויות יוצרים על תרגומם של הפרקים האחרים ועבודת העריכה עדיין שמורות ליורשים. הוצאת הספרים דבר, שהוציאה את הספר לאור, נסגרה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. יצירת עותקים מהטקסטים באתר והשימוש בהם הוא על אחריות המעתיקים והמשתמשים בלבד.

כל הזכויות הנובעות מיצירת המהדורה הדיגיטלית אינן שמורות והן חופשיות לשימוש הוגן, בתנאי שאינו מסחרי ותוך מתן קרדיט מתאים.

אבשלום בן צבי

קיבוץ משעול, נצרת עילית, אלול תשע"ב

מחיי יוסף טרומפלדור – מהדורה דיגיטלית.

תודה למסייעים בהגהה:

גיתית זידנברג, הדס ייטב בירן, יניר לוין, יעלי כהן, מורן גל, נועה שליט, נמרוד זליגמן, נעה אינגבר, ענבל פרן פרח, ערן גולדמן, שקד צביון, ולנעמה שקד שעשתה הגהה חוזרת.

מודעות פרסומת