ואם אפול בקרב, מאושר אהיה, יודע לשם־מה אני נופל…

ס. פטרבורג. 17.6.1906

[…]

סַמוֹשה יקירי!

איש-צבא הייתי, על כן אקפיד על חוקי הכבוד ואחרי שכתבתי לאבא אכתוב לך. וחובתי הקדושה, עם זה, להודיעך, כי עוד מעט ולא יהיה בי כל זכר לרוח-הצבאיוּת, ואין לך, אפוא, לדבר על לבי שאעמיד את עצמי לבחינה לשם קבלת תואר [1] подпору́чик. לגבי פנסיה אין כמעט כל ערך לדבר, ואשר לכבוד המיוחד להחשב ל- подпору́чик בצבא הרוסי – לא קשה לי כלל לוַתּר עליו. הלא מחשבותי נתוּנוֹת ליסוּד־מושבה, והנה אם בארץ-ישראל תפרוץ מלחמה, ודאי יכתירוני-בתואר [2] пору́чик. שם, אף על פי שאני מוּכן ומזוּמן להיות שם גם חייל פשוט. שם נהיה בבית, לא אצל זרים. והלא תדע מה זה ״בבית, לא אצל זרים״ למי שמתדפק כל ימיו על דלתות זרים ואין עונה, למי שזוכה תמיד לבעיטות ולבוּז ולא ללטיפות ולמנוחה. ומאמין אני: יום יבוא ואני, עיף ומיוּגע מעבודה קשה, סקוֹר אסקוֹר בשמחה ובגיל את שׂדוֹתי אני בארצי אני. ולא יאמר איש: ״לך לך, נבזה, מפה: זר הנך בארץ הזאת!״ וכי ימצא איש ויאמר כך, בכוח ובחרב אגן, אקום אגן על שדותי, על זכויותי. יבוֹא! מאחורי שדותי, מימיני ומשמאלי חברי. לא כחבריהם של היהודים הסוציאל-דימוֹקרטים ברוסיה, ידי חברי לא תהיינה מגוֹאלוֹת בדם אחי… ואם אפול בקרב, מאושר אהיה, יודע לשם-מה אני נופל… אבל קרוב לוַדאי שלא נלחם ולא נפול. לא יהיה צורך בכך. צורך יהיה בעבודה ונעבוד, ורק צר מאד ללב, כי החיים רעים כל כך, ועד שאדם זוכה להתחיל בעבודה המושכת את לבו, עוברים עליו לבלי שוב ימים רבים, ימים ארוכים. היה שלום!

אחיך אוהבך,

אוֹסיה.


[1] Sub-Poruchik/Sub-lieutenant. לפי הערך בויקיפדיה, הדרגה התקיימה עד 1765, כך שהזיהוי לא לגמרי ברור. אבשלום

[2] להרחבה על הדרגה: http://en.wikipedia.org/wiki/Poruchik. אבשלום

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s