את הכסף הזה תוציא על נסיעה נחוצה למפעלנו המשוּתף. אחת היא, איפוא, מי הוא נותן-הכסף

ס. פטרבורג. 6.9.1911

יקירַי, גרישה ואחרים! הנה אשיב על מכתבך, על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון.

א) אין אני מתנגד כלל וכלל להוספת שני הסעיפים, אם אינם נראים לכם מיותרים. – – –

בהנחות הראשונות שלנו הן היה אמור, בסעיף י': ״לתת אפשרות לאנשים בעלי אמצעים מצוּמצמים להסתדר בארץ-ישראל כעובדים עומדים ברשות עצמם״. אחרי כן אחדנו את שני הדברים בסעיף א׳ לאמור: ״שחרור העם היהודי מן השעבוד הלאומי על ידי חיים עצמיים בארץ-ישראל״. – – –

בהרצאה הודגש, שאי-אפשר שתהיה התחרות בין פועלים יהודים וערבים. אני מסכים, כי צריך להדגיש, שזהו גם הפתרון הגמור (אף כי לא היחידי, כי ישנם גם אחרים) של שאלת הפועלים הערבים. הנוסחה צריכה להיות קצרה, על כן אני מציע: ב) אפשרות לתת פתרון פשוט וגמור (המושבות מתנגדות לעבודה שׂכוּרה) לשאלה הקשה של הפועלים הערבים״. – – –

[…]

ג) מובן מאליו, שאיני מתנגד לדבר, כי במקום שני גורי-כלבים תסע לארץ-ישראל אתה; השאלה היא, אם לא יתנגד לכך גם הלפרין, שקיבל ממני הבטחה לשלוח לו גורי-כלבים.   – – –

ואם תצא לארץ בעוד שלשה חדשים, יכול להיות שאשׂתּכר עד אז חמשים רוּבּלים חדשים ואשמח: כלבים טובים נחוצים מאד בארץ-ישראל. אבל אל תאמר: ״הַלְוֵני״. את הכסף הזה תוציא על נסיעה נחוצה למפעלנו המשוּתף. אחת היא, איפוא, מי הוא נותן-הכסף, והנותן הוא מי שיש לו פרוטה בכיסו בשעה זו. ואם כך, מה טעם ״הלוני״? כלום הלואה כאן? חוב? הענין ברור, איפוא, מכל צד, ואקוה שלא נשוב לדבר בו. אלא שיש כאן צד אחר: הימָצא לך חמשים רוּבּלים י לי נדמה, כי לא. הודיענו זאת. עלי לדעת, כמה נחוץ.

ד) אני שמח מאד על התרבות המועמדים לחברים. אתה, כמובן, תודיעני על כל חבר חדש, ואוכל להודיע ע״י מכתבים ״חוזרים״ לשאר-החברים, כי מחננו גדל. כשאנו עומדים לפני השאלה: ״האם לקבל את פלוני אלמוני או לא?״ עלינו לתאר בנפשנו את האיש חי בקרב חבורתנו; ואם נראהו (בנפשנו) מתאים, עלינו לקבלו. – – –

ו) לליזה כתבתי גלוּיה ואקוה שקיבלה. הנני שמח על שגם היא וגם מאניה מרגישות עצמן בטוב. להרגשה אחרת אין גם מקוםם אצל קוֹלוֹניסטיוֹת וקוֹלוֹניסטים. ברוח טובה

וחזקה נתגבר על מַדוי הגוף. – – – מי מחברינו מתכּונן לנסוע ולאן? על ״לשנה הבאה בירושלים״ של חברנו ויקטוֹר הנני עונה (לצערי, רוסית): ״!Бог Даст״ [1] (ודאי צריך לאמור: ״אמן!״).

בחזקה אאמץ את ידו של דן. ברכה לכל החברים – – –

ולך, גרישה, ולכל השאר.                                   שלך

אוֹסיה.


[1] רוסית – אם ירצה השם. אבשלום

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s