מה קשה לבני־אדם להבין, שהמות אינו נורא כל כך, ושהחרפה בכל אופן, נוראה ממנו!

19.6. תשע בבוקר.

השקינו את הפרדות, עשינו טיול, שתינו טה – וחפירות איננו חופרים. שבת היום, והעבודה סובלת דחוּי. יום אחד אינו מעלה ואינו מוריד ביותר. מחצית הרוֹטה הראשונה ומחצית הרוֹטה השניה שלחתי להתרחץ; אחדים הלכו לכבס לבנים שלהם; אחרים לעשות ביקורים. ג-ן אמר: ״ועכשיו יום-שינה יהיה לי היום, בלי מוסר-כליות״. אני צחקתי: ״נניח למוסר-הכליות, אך ימי שינה מצוּיים אצלו גם לא בשבתות״. אוהב-שינה הבחור!

אתמול ציוה שר-הגדוד, שהגלב שלנו יגלח ויספר את כל החיילים ושכל אחד ישלם לו פני אחד בעד גלוּח ושני פּני בעד ספור. הגלב ביקשני, שאשתדל לבטל את גזירת הקולונל. ״לא לעשות עסקים באתי הנה, בשעות הפנאי מוּכן ומזוּמן אני לגלח ולסַפר את הכל, אך חנם אין כסף״… נדיב-לב!

הכל טוב עכשיו, ביחס. סדר ומשמעת. מובן, אלה שהבקטריה האלכסנדרוֹנית יושבת בתוכם חולמים כמקודם על עזיבה; אך בלי אָכסצסים. גם אנשי-הפחד מפחדים כמקוֹדם (או עוד יותר), אבל אינם מעיזים לבוא בדרישות. יוכל היות, שנרקמת איזו מזימה, שהפחד עושה במחשך את מעשיו; ואפשר שגם זה מחלל למדי את שם-עַמֵנוּ (יש שהפחד מפני המות עז אצלם מן הפחד מפני החרפה, ואפילו החרפה הלאומית). איך שיהיה, מבחוץ שקט, מדברים בקולות אנושיים, השלימו עם ההכרח. מה טוב ומה יפה היה, אילו היתה השלמה זו לא רק חיצונית!… מה קשה לבני-אדם להבין, שהמות אינו נורא כל כך, ושהחרפה בכל אופן, נוראה ממנו!… ואף מות זה הן לא קרוב הוא לכל… הן לא הכל יהרגו… – – –

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s