באין מעשה חולמים אנו על העתיד הקרוב, כאשר נתקבץ כולנו ויחד נחיה בעבודה הקשה, המפוֹארת, בארץ-ישראל העברית

13 באוקטובר שנת 1919. באניה "Petka" על יד איזמיר.[1]

לסניף-״החלוּץ״ בקושטא.

רעי החביבים,

[…]

והים כה שקט ואדיר, השמים כה עמוקים ורחבים. שפע ברכה כה כביר נסוּך מסביב בּכּל, עד כי קשה להאמין, כי ברוסיה נמשכות עדיין הפרעות, כי ארץ-ישראל איננה עוד עברית, כי קבוצה של מתי-מספר חלוצים אמיצי-לב, שנתגלגלו לקושטא, מוכרחת להתאמץ למעלה מכוח אנוש שלא לנפול במלחמה הקשה והכבדה… נוסעים אנו (הד״ר ו. ואנכי) ובאין מעשה חולמים אנו על העתיד הקרוב, כאשר נתקבץ כולנו ויחד נחיה בעבודה הקשה, המפוֹארת, בארץ-ישראל העברית. יבואו חברינו מרוסיה, תבואו אתם ותרועת שירי חופש עבריים וצלצול חרמש עברי ישתפכו בארץ העברית החפשית…

להתראות בקרוב. שלום!                                    שלכם

י. טרוּמפלדוֹר.

---

[1] בגופי המכתבים מחודש אוֹקטוֹבר 1919 רשום בטעות: נובמבר.