אם העזרה לא תבוא מיד, יכול להיות שנאחר את המועד

7.2.20

לועד-ההגנה באילת-השחר ובטבריה.

 בקיצור אודיעכם על ההתנפלות שהיתה עלינו אתמול. פרטים ישלחו לכם אחר כך, ביומן. בבוקר נסענו, אני ועוד שלשה חברים, בעגלה למתוּלה להביא חמרי הסקה ותבן. שלשה חברים אחרים הלכו לשדה, לא הרחק מן הבית – שנים חרשו ואחד שמר. בשעה 11 וחצי בערך נראו שני רוכבים מאחורי הגבעה, מצד צפון, שירו מיד על העובדים. ביריות השתתפו אתם עוד ערבים שהתחבאו מאחורי הגבעה מצפון וממזרח. בתוך כך נגשו שני ערבים רגליים אל החברים העובדים כדי לתפוס את הבהמות. השומר השיב מיד על היריות והעובדים ניסו למַלט את הבהמות הביתה. אבל אלה, מבוהלות מן היריות, הסתבכו ברתמות. העובדים נאלצו לעזבן ולרוץ הביתה לעזרה, גם השומר נסוֹג עד לאחורי הגבעה, כי ממנה היה נוח יותר לירות. לאחר רגעים אחדים יצאו-פרצו כעשרה חברים אל השדה. החבר שֶר[1] ועוד שנים היו ראשונים. האש – גם מצדנו וגם מצד הערבים – גברה והתחזקה. פתאים צעק שר: ״אני פצוע!״ – ונפל. הכדור פלח את גופו. נקב אחד היה בצד הימני, השני בחזה, כמעט אל מול הלב. הרופא הנמצא אתנו בתל-חי הגיש לו תיכף עזרה, אבל ללא הועיל. חצי שעה אחרי שהוּבא הביתה – מת. עכשיו אנו הולכים לחפור לו קבר. אנו דורשים עוד פעם לשלוח לנו הנה את מספר-האנשים הנחוץ. אם העזרה לא תבוא מיד, יכול להיות שנאחר את המועד.


[1] אהרן שר – חבר קבוצת כנרת עלה בין הראשונים להגנת תל-חי.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s